פסק-דין בתיק ה"פ 57832-04-13

1.         המבקש בתובענה זו, שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה, הינו עו"ד במקצועו ושותף במשרד עורכי הדין אטיאס, פרוכטר ושות' (להלן: " משרד עורכי הדין"), המחזיק, בנאמנות, כספים מתוך סכום כולל של שכר טרחה, שהועבר אליו ממינהל מקרקעי ישראל (להלן: " המינהל" או " המדינה").

            בבקשה שבפניי, למתן הוראות (שהוגשה על פי סעיף 39 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, להלן: " חוק הנאמנות"), מבקש עו"ד פרוכטר, להורות לו להעביר כספי נאמנות, המוחזקים על ידו (להלן: " כספי הנאמנות" או " הכספים"), לנאמן אחר, שייקבע על ידי ביהמ"ש, או לחלופין, להורות על הפקדתם בקופת ביהמ"ש.

            לחילופין מבקש הוא, להורות על העברת כספי הנאמנות, כולם או חלקם, למשיב 2, מר דוד קוטלר (להלן: " מר קוטלר") או לפקודתו ולהורות, כי היתרה תישאר בנאמנות עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט.

            כן מבקש הוא, כי אם יחליט ביהמ"ש, כי כספי הנאמנות, כולם או חלקם, ייוותרו בידו - ליתן לו הוראות בכל הנוגע להשקעתם.

            בנוסף מבקש הוא לקבוע את שכרו, כנאמן ולחייב את המשיבים בהוצאות הבקשה.

2.         המבקש ומשרד עורכי הדין פעלו במשותף, עבור כ- 140 רשויות מקומיות (להלן: " הרשויות"), לשם קבלת כספי "חלף היטל השבחה", שהגיעו לרשויות מהמינהל (להלן: " הפרויקט"). עורכי דין אחרים ייצגו, באותו ענין, רשויות נוספות.

שירותיו של המשיב 1, רו"ח בועז מקלר (להלן: " רו"ח מקלר"), נשכרו על ידי משרד עורכי הדין, לשם טיפול בהיבטים כלכליים וחישוביים של הפרויקט ורו"ח מקלר נעזר בשירותיו של מר קוטלר. על פי הנטען בתובענה זו, העניק מר קוטלר לרו"ח מקלר, שירותים שונים בקשר לפרוייקט, תמורתם התחייב רו"ח מקלר להעביר למר קוטלר עד 30% משכר הטרחה שיגיע למשרד עורכי הדין ולרו"ח מקלר, ביחד, בגין הטיפול בפרויקט.

3.         ההליכים נמשכו עת ארוכה (כ- 13 שנים), עד שבסופו של דבר, ביום 9.8.12, ניתן על ידי ביהמ"ש העליון (במסגרת ערעור חלף השבחה - ע"א 2841/07), פסק דין חלקי (להלן: " פסק הדין החלקי"), אשר קבע, באחוזים, את שכרם של עורכי הדין שייצגו את הרשויות (להלן: " שכר הטרחה"). מפסה"ד החלקי עולה, כי בקביעת שכר הטרחה התחשב ביהמ"ש גם בטיעוני עורכי הדין, לפיהם " עליהם לכסות מתוך הסכומים שיקבלו, כאמור, עלויות והוצאות שונות, לרבות שכרם של יועצים כלכליים שטיפלו בענין" (ההדגשות, כאן ובהמשך, אינן במקור).

            בעקבות פסק הדין החלקי, נחתם, ביום 21.10.12, הסכם פשרה עם הרשויות והמינהל (להלן: " הסכם הפשרה"), במסגרתו התחייבה המדינה להעביר לכלל הרשויות המקומיות (אלה שיוצגו על ידי משרד עורכי הדין וכאלה שיוצגו על ידי עורכי דין אחרים), סך של 830 מיליון ש"ח, בצירוף תוספות שונות. בהסכם זה הובהר, בהלימה לאשר נאמר בפסק הדין החלקי, כי שכר הטרחה כולל גם את התשלומים לכל מי שנטל חלק בפרויקט, בין אם מדובר בעורכי דין, כלכלנים, יועצים וכו' (להלן: " בעלי המקצוע") [ראו: סעיף 3(ד) להסכם הפשרה].

            ביום 7.2.13, ניתן על ידי ביהמ"ש העליון, פסק דין סופי בערעור חלף היטל ההשבחה, אשר אישר את הסכם הפשרה וקבע מועדים שונים, לתשלום הסכום הנ"ל.

4.         בהתאם, ביום 25.3.13, העבירה המדינה לעו"ד פרוכטר, בנאמנות, עבור משרד עורכי הדין ובעלי המקצוע שפעלו בפרויקט עבור הרשויות שייצג משרד עורכי הדין, שכ"ט בסך כולל של 45,199,922.53 מיליון ש"ח (להלן: " הסכום הכולל").

תחילה, ביקשו עו"ד פרוכטר ורו"ח מקלר, כי המדינה תעביר לעו"ד פרוכטר 35% מהסכום הכולל וכי 65 האחוזים הנותרים יועברו על ידה ישירות אל רו"ח מקלר (נספח 8 לתשובת רו"ח מקלר). רק לאחר שהמדינה עמדה על כך שהסכום הכולל יועבר לחשבון עורכי הדין (ככל הנראה, ברוח פסק הדין החלקי, אשר קבע את שכרם של עורכי הדין, כשכר הכולל גם את שכרם של בעלי המקצוע), הסכימו עו"ד פרוכטר ורו"ח מקלר, כי עו"ד פרוכטר יעביר לחשבונו שלו וכן לחשבונו של רו"ח מקלר (לכל אחד מהם), שיעור של 35.344% מהסכום הכולל ואילו היתרה, בשיעור 29.312% (שהיא כספי הנאמנות), תיוותר בנאמנות בידי עו"ד פרוכטר, עד להכרעה במחלוקות שבין רו"ח מקלר לבין מר קוטלר.

            השיעורים הנ"ל הועברו, בפועל לידי עו"ד פרוכטר ורו"ח מקלר. מר קוטלר אינו מתנגד לכך, אלא שלטענתו, כל היתרה, היינו - כל כספי הנאמנות, מגיעים לו על פי הסכם בינו לבין רו"ח מקלר, כשכר טרחה עבור השירותים שסיפק מר קוטלר לפרויקט ואילו רו"ח מקלר טוען, כי לא מגיע למר קוטלר דבר. מחלוקת זו מתבררת בהליך בוררות, בפני כבוד השופטת בדימוס יהודית צור (להלן: " הבוררות"), בעקבות תביעה שהוגשה על ידי מר קוטלר.

            כיום מופקדים כספי הנאמנות אצל עו"ד פרוכטר, בחשבון נאמנות בבנק לאומי לישראל בע"מ, בפיקדון כספי מתחדש, הנושא כיום ריבית שנתית בשיעור של 1.5%.

5.         תובענה זו הוגשה, כאמור, על ידי עו"ד פרוכטר, הטוען, כי אין הוא דורש דבר מכספי הנאמנות ואין הוא מעונין עוד לשמש נאמן לכספים.

            ביום 13.10.13, במסגרת דיון מקדמי בתובענה, ניסיתי להביא את הצדדים להסכמות, אולם, לצערי, לא עלה הדבר בידי. בסופו של הדיון ויתרו עו"ד פרוכטר ומר קוטלר על חקירת המצהירים ואילו עו"ד קדם, בא כוחו של רו"ח מקלר, ביקש לחקור את מצהירי עו"ד פרוכטר ומר קוטלר. קבעתי כי החקירות יערכו למחרת היום, אולם עו"ד קדם, טען שאין הוא יכול להיערך לחקירות בפרק זמן כה קצר ולכן הוא מוותר על החקירות. 

            עו"ד פרוכטר ויתר על הגשת סיכומים ואילו שני המשיבים סיכמו טיעוניהם בכתב.

6.         רו"ח מקלר טוען, כי הבקשה דנן הוגשה במסגרת נאמנות חוזית בינו לבין עו"ד פרוכטר, בה הוא הנהנה היחיד וכי כל עוד נאמנות זו שרירה וקיימת, אין ביהמ"ש רשאי לשנות תנאיה, שלא בהסכמת הנהנה. לפיכך ומאחר שהוא מתנגד לכל שינוי בתנאי הנאמנות ולכל סטייה מהוראות הנאמנות וממטרותיה, יש, לטענתו, לדחות את התובענה, תוך חיוב בהוצאות.

            כן טוען הוא, כי עו"ד פרוכטר לא הצביע על עילה כלשהי, אשר יש בה כדי לפטור אותו מהתחייבותו כנאמן כלפיו. לשיטתו, על פי תנאי הנאמנות מחויב עו"ד פרוכטר להחזיק, בכל כספי הנאמנות, עד להסכמה בין המשיבים או עד להכרעה שיפוטית חלוטה בסכסוך שביניהם וביהמ"ש נעדר סמכות להתערב בכך.